בדיקת צואה- למה זה טוב?

אם אתם קוראים את זה, כנראה שאתם מחפשים תשובות לבעיות בריאותיות שמלוות אתכם כבר תקופה ארוכה. לשקול לעשות בדיקה מעמיקה למעי באמצעות בדיקת צואה הוא צעד חכם, אבל בשוק הנוכחי קל מאוד להתבלבל בין שפע האפשרויות. קיים מגוון עצום של בדיקות צואה, ובלי הכוונה נכונה, אפשר בקלות למצוא את עצמכם אובדי עצות בין כל האפשרויות המוצעות. מה שחשוב הוא לבחור בדיקה שמתאימה בדיוק לצרכים שלכם ושתספק את המידע הרלוונטי ביותר למצב הבריאותי האישי שלכם.

אז אם אתם שואלים את עצמכם איזו בדיקת צואה כדאי לכם לעשות, אני כאן כדי לעשות לכם סדר ולעזור לכם לקבל החלטה מושכלת.

מהי בדיקת צואה ולמה היא חשובה?

בדיקת צואה היא בדיקה פשוטה, המצריכה רק דגימת צואה ויכולה לספר לנו המון על מה שקורה בתוך הגוף שלנו. היא יכולה לחשוף תמונה מקיפה ועשירה של המערכות הפנימיות - החל מזיהוי טפילים ועד לאבחון גורמים המשפיעים על חיינו ברמות שאיננו תמיד מודעים אליהן.

בדיקת צואה- למה זה טוב? כשאנחנו בודקים צואה, אנחנו יכולים לראות אם יש חיידקים טובים או רעים, אם יש סימנים לדלקת, ואפילו לבדוק אם המעיים מתפקדים כמו שצריך. זה כמו להציץ דרך חלון אל תוך הגוף.

בדיקות הצואה הטובות ביותר משתמשות בטכנולוגיות חדשניות ומכסות מגוון של סמנים לבריאות המעיים.

הבריאות של המעיים משפיעה על הרבה דברים אחרים - על איך שאנחנו מרגישים, על מצב הרוח שלנו, ואפילו על אופן תפקוד המערכת החיסונית שלנו. לכן חשוב לדעת מה קורה שם.

בעזרת בדיקת צואה אפשר למצוא סיבות לבעיות שלא הצלחנו להסביר, ולהתחיל טיפול שמתאים בדיוק למה שהגוף שלנו צריך.

בקיצור - בדיקה קטנה אחת יכולה לתת לנו מידע חשוב שיעזור לנו להרגיש יותר טוב ולמנוע בעיות עתידיות.

תפקיד המיקרוביום במעיים

המיקרוביום במעיים הוא קבוצה מורכבת של מיקרואורגניזמים כמו חיידקים ופטריות, שחיים במערכת העיכול שלנו ומשפיעים על הבריאות הכללית שלנו. הוא עוזר בעיכול המזון ובספיגת חומרים מזינים, חיזוק המערכת החיסונית, מניעת התפתחות של חיידקים מזיקים ותמיכה בבריאות הכללית של כל גוף. חיידקים טובים מייצרים חומצות שומן קצרות שרשרת שמועילות למעיים ולמערכת הלב וכלי הדם.

המיקרוביום גם משפיע על המוח דרך ציר המעי-מוח, מה שתורם לאיזון נפשי ולתחושת רווחה כללית. הוא משחק תפקיד חשוב בתקשורת בין המעי למערכת העצבים המרכזית, מה ששומר על יציבות רגשית ותומך בתפקוד הקוגניטיבי שלנו. כך אנו יכולים להרגיש טוב יותר, לחשוב בצורה בהירה יותר ולחיות חיים בריאים ומלאי חיוניות.

אילו פרמטרים נבדקים בבדיקת צואה

כשאנחנו חווים תסמינים כמו נפיחות, כאבי בטן, דלקת, שלשולים או עצירות, זה לא רק מפריע לשגרה היומית שלנו, אלא גם מסמן שמשהו לא מאוזן בפנים. כשמערכת העיכול לא מתפקדת כמו שצריך, זה יכול להוביל לבעיות רחבות יותר. בדיקת צואה יכולה לעזור לנו להבין מה בדיוק קורה, לספק תובנות על מרכיבים שונים במערכת העיכול ולאפשר טיפול מותאם אישית.  היום, באמצעות בדיקות מתקדמות, אנחנו יכולים לראות את התמונה המלאה, כולל נוכחות של טפילים, פטריות וחיידקים מזיקים ושילובים מיקרוביולוגיים נוספים במעיים. זה נותן לנו תובנות עמוקות שמאפשרות טיפול מדוייק יותר.

בדיקות צואה יכולות לבחון גם את תפקוד המערכת החיסונית במעיים, חדירות המעיים וסמנים דלקתיים. בנוסף, הן יכולות להעריך את יכולת הגוף שלנו לספוג חומרים מזינים, ומספקות תמונה כוללת של האיזון הפיזיולוגי שלנו.

בדיקת צואה ככלי מניעתי

בדיקות צואה לא רק משפרות את האבחון, אלא גם משמשות כאמצעי לגילוי מחלות עתידיות.

בריאות המעיים משפיעה על מצבים רבים שאינם קשורים ישירות לעיכול. מחקרים מראים שיש קשר בין המיקרוביום של המעיים למצבים כמו דיכאון, עייפות כרונית, מחלות אוטואימוניות ובעיות עור. זיהוי בעיות במיקרוביום יכול לעזור לזהות פוטנציאל לפתח מחלות או מצבים בריאותיים מסויימים ולהוביל לתובנות חדשות ולפתרונות אפקטיביים שמשפרים את איכות החיים, מורידים סיכון למחלות ומסייעים בהתמודדות עם תסמינים מתמשכים.

סוגי בדיקות צואה המיקרוביום

מתלבטים באיזו בדיקת צואה לבחור? חשוב להכיר את האופציות הקיימות היום

בדיקות "דור ישן": בדיקה מבוססת תרבית ו-PCR:

בדיקות שמבוססת תרבית ו PCR הן השיטות המסורתיות להערכת מיקרובים במעיים. למרות שהן קיימת כבר זמן רב, וניתנות דרך קופות החולים, הדיוק שלהם מוגבל כי לא כל המינים של החיידקים יכולים לגדול בתרבית. הבדיקה מתבצעת על ידי גידול דגימת הצואה על מצעי גידול מיוחדים במעבדה. החיידקים שצומחים על המצע מזוהים באמצעות צביעות, בדיקות ביוכימיות או שיטות זיהוי אחרות.

המגבלה העיקרית של הבדיקה היא שרק 10-30% מחיידקי המעיים ניתנים לגידול במעבדה. רוב החיידקים במעי חיים בסביבה אנאירובית (ללא חמצן) וזקוקים לתנאים מיוחדים שקשה לשחזר במעבדה.

שיטת ה-PCR מצוינת לגילוי טפילים אך אינה מספקת מידע מקיף על המיקרוביום.

לסיכום, היתרון המרכזי של השיטה הוא הפשטות שלה ומחירה הזול, אבל היא לא מספקת תמונה מלאה ומדויקת, ולכן אינה מתאימה למי שמעוניין בתמונה שלמה של בריאות המעי.

בדיקות מיקרוביום מבוססת DNA וההבדלים בינהן

הבדיקות צואה הטובות ביותר שקיימות היום בשוק הן בדיקות שמבוססות על בדיקת הDNA של החיידקים. בניגוד לבדיקות תרבית, בדיקות DNA לא מוגבלות רק לחיידקים שניתן לגדל במעבדה. הן מציעות תמונה עשירה ושלמה יותר של הרכב החיידקים במעי ומאפשרות לזהות מינים רבים שלא ניתן לגלות בשיטות אחרות.

בדיקות אלו חודרות לרמה הגנטית ומספקות תובנות על הפונקציות וההשפעות של המיקרובים השונים, מה שמסייע באבחון מדויק ובבניית אסטרטגיות טיפול.

המגוון והדיוק שהן מספקות מאפשרים אבחון מדוייק יותר ובכך משפרים את תוצאות הטיפול ואת בריאות המטופל לאורך זמן.

• בדיקת GI MAP- טכנולוגייה: qPCR

בדיקות GI MAP היא בדיקה שמעריכה את מצב מערכת העיכול באמצעות טכנולוגיות לאבחון DNA בשיטת ה-qPCR . זו בדיקה שזכתה לפופולאריות רבה בשנים האחרונות, אך מסתבר שיש לה יותר חסרונות מיתרונות. לטענת המדע, זו שיטה מצוינת לגילוי טפילים אך אינה מספקת מידע מקיף על המצב הכללי של החיידקים (כמויות של החיידקים הטובים לעומת החיידקים המזיקים). כמו כן, הבדיקה מדווחת על רשימה מוגדרת מראש של מיני חיידקים במקום לדווח על כל מה שנמצא בזמן אמת במיקרוביום, מה שיוצר ניתוח חלקי בלבד ותמונה מוגבלת מאד. היא לא מדווחת על השכיחות היחסית ששל כל מין בתוך המיקרוביום או נותנת תמונה מדוייקת של מספר המינים והאחידות בינהם. מדידות אלו חשובות למדידת מגוון החיידקים (שהוא מדד המפתח לבריאות המעיים) ,ואם הן לא זמינות לא ניתן לקבל תמונה מדוייקת. כמו כן, אבחון של החיידק הליקובקטור פילורי באמצעות בדיקת ה GI MAP הוא לא מדוייק, מאחר וזה חיידקי שנמצא באופן טבעי במעי שלנו, ונוכחותו בצואה איננה סימן לזיהום. כדי לאבחן זיהום של הליקובטור פילורי בצורה מדוייקת, יש לעשות בדיקת נשיפה ולהצליב עם התסמינים. מהסיבות האלו, למרות שבדיקת GI MAP יכולה לתת מידע מסויים שיכול להיות שימושי במצבים מסויימים, דעתי האישית היא, שבנוסף לעלותה הגבוהה, מדובר בבדיקה שלא מתאימה למי שמעוניין בתמונה רחבה יותר של בריאות המעי.

• בדיקת YouGutMap- טכנולוגייה: ריצוף גנטי mRNA 16S

בדיקה מקיפה המשתמשת בטכנולוגיה חדשנית שנקראת "ריצוף גנטי 16S", שהביאה למהפכה בעולם בדיקות הצואה. זו שיטה פשוטה יחסית מבחינת ניתוח הנתונים ומאפשרת סקירה רחבה של המיקרוביום וזיהוי אלפי סוגי חיידקים, שלא ניתן לגדל במעבדה (שהם למעשה רוב החיידקים במעי). היא מאפשרת תמונה כוללת של קהילת החיידקים, במקום להתמקד רק במספר מצומצם של מינים. היא גם יכולה לזהות קנדידה, פרזיטים וחיידקים חדשים או נדירים.

הבדיקה יכולה לזהות חוסר איזון שקשור ליותר מ-20 מצבי בריאות שונים, כולל דלקות, רגישיות למזון, ספיגת חומרי הזנה, תנועתיות המעי, ולייצר תוכנית תזונה מותאמת אישית המבוססת על ניתוח המיקרוביום, שנועדה לטפל בחוסר האיזון הזה.

תוצאות הבדיקה מתקבלות בדו"ח מפורט מבוסס בינה מלאכותית, שכולל גם מיפוי המיקרוביום וגם רשימת המזונות (מעל ל 400 סוגי מזונות שנבדקים) המומלצים והלא מומלצים. (זאת בדיקה שמזכירה מעט את שיטת ה DAY2, למי שמכיר).

לסיכום,

המלצה שלי, היא לבחור בבדיקה שמשלבת מתודולוגיה מתקדמת של 16S RNA (בדיקת YourGutMap) . זו בדיקה שתעזור לכם השיג תמונה מקיפה ומדויקת יותר של מצב חיידקי המעיים שלכם.

מצבים בריאותיים שבהן מומלץ לבצע את הבדיקה: בעיות עיכול (דלקות מעיים, דיברטיקוליטיס, ריפלוקס, עצירות, שלשולים, נפיחות בטנית, מעי רגיש), בעיות עור (אקזמה, פסוריאזיס), מחלות אוטואימוניות (טרשת נפוצה, דלקת מפרקים, האשימוטו), עייפות כרונית, אלרגיות, דכאון וחרדה, השמנת יתר, מצבים שמצריכים שימוש תדיר באנטיביוטיקה.

למידע נוסף על הבדיקה לחצו כאן

בדיקת צואה