הקשר בין סטרס למערכת העיכול

האם אי פעם הרגשתם כל כך לחוצים עד כדי בחילה או כאב בטן? הסיבה היא, שמערכת העצבים ומערכת העיכול הן שתי מערכות שקשורות קשר אדוק אחת לשניה.

הקשר הטבעי והחשוב הזה בין מערכת העיכול למערכת העצבים בא לידי ביטוי אצל רובינו, ובעיקר אצל מי שמתמודד עם הפרעות ומחלות כרוניות של מערכת העיכול כמו קרוהן, קוליטיס, מעי רגיש ועוד. מתח כרוני עלול להוביל להתלקחויות חוזרות ולהחמרת התסמינים.

כנטורופתית שמתמחה בטיפול במערכת העיכול, אני נתקלת בהמון מקרים בקליניקה, בהם לחץ כרוני הוא גורם מספר אחד להתדרדרות במצב הבריאותי אצל המטופל/ת.

זו בדיוק הסיבה ששיפור ההתמודדות של הגוף עם סטרס כרוני הוא חלק בלתי נפרד מהטיפול הטבעי בקרוהן, קוליטיס כיבית, סיבו, גסטריטיס או כל הפרעה אחרת של דרכי העיכול.

במאמר הזה אני רוצה להתייחס לקשר המדהים הזה בין מערכת העצבים למערכת העיכול ולתת לכם כמה טיפים איך להתחיל לנהל את הסטרס בחייכם.

מה זה בכלל סטרס?

סטרס הוא התגובה הטבעית של הגוף לסיטואציות מאיימות. סטרס לא חייב תמיד להיות מזיק. למעשה, רמות מתונות של מתח שמועיל לנו, יכולות למעשה לעבוד לטובתינו.

בואו נראה מהם שלושת סוגי הסטרס שקיימים:

יוסטרס - לחץ חיובי

יוסטרס זה לחץ חיובי, לחץ שמקדם אותנו, מועיל לנו, מעלה לנו את המוטיבציה, נותן לנו ההשראה, מחזק את ההערכה העצמית שלנו והופך אותנו ליותר עצמאיים(1).

לחצים מהסוג הזה אנו פוגשים ביומיום שלנו, כמו למשל לקיחת פרויקט חדש בעבודה או יציאה לטיול שמרגש אותנו, אך בו זמנית גם מאתגר או אפילו מפחיד אותנו.

סטרס אקוטי קצר טווח

סטרס לא צפוי וקצר טווח הוא רע ומזיק לנו. זהו סטרס חריף שמתרחש כאירוע חד פעמי וקצר, כמו למשל תאונה. סטרס אקוטי יכול לגרום לנזק משמעותי לגוף ולנפש ועלול אף להוביל להפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD) (2, 3).

סטרס כרוני מתמשך

זהו סטרס שנמשך לאורך זמן ומפריע להתנהלות היומיומית שלנו ולשלוות הנפש. דוגמאות ללחץ כרוני עשויות לכלול לחץ בעבודה, ויכוחים מתמידים עם בן/בת הזוג, דאגות כלכליות ודאגות בריאותיות. בדומה לסטרס אקוטי גם סטרס כרוני יכול לגרום לנזק משמעותי לגוף ולנפש, ולהוות מקור לבעיות בריאותיות רבות(2, 3).

סטרס והשפעתו על מערכת העיכול

הידעתם שהמעיים נקראים גם המוח השני שלנו? ומסיבה מוצדקת! המעי נשלט בחלקו על ידי מערכת העצבים המרכזית, אך גם על גבי רירית עצמה של המעי ממוקמת רשת של נוירונים (מוליכים עצביים) המשמשת כמערכת העצבית הפנימית של המעי, ומכילה יותר ממאה מליון תאי עצב. תאי עצב אלו שולטים על פונקציות רבות בתוך מערכת העיכול שלנו, בין היתר על תהליך הבליעה, פירוק מזון, ספיגת חומרי הזנה, פינוי פסולת ועוד תהליכים רבים אחרים.

אז עכשיו אתם מבינים, מדוע לחצים או גירויים עצביים משפיעים כל כך על מערכת העיכול שלנו. בזמן סטרס, מערכת העצבים הסימפתטית שלנו מגיבה בתגובה של הישרדות, הנקראת גם "הלחם או ברח" (Fight or Flight). תגובה זו מאד אגרסיבית לגוף. היא גורמת לשחרור של הורמוני לחץ כמו קורטיזול ואדרנלין, שמצד אחד משמשים את הגוף להתמודדות עם הסיטואציה המלחיצה, אך מנגד מעודדים בו תהליכים דלקתיים.

חווית סטרס אקוטי באה לידי ביטוי באמצעות שינויים פיזיולוגיים, כמו למשל דופק מהיר, נשימה מהירה או קוצר נשימה, לחץ דם מוגבר, מתח בשרירים ומצב של מודעות מוגברת. מעבר לכך, תגובת הילחם או ברח מאלצת את הגוף לעצור את כל שאר הפעולות שלא קשורות להתמודדות עם הסטרס. הרי אם אנחנו צריכים לברוח מדוב טורף, עיכול המזון זה הדבר האחרון שנחשוב עליו!

על מנת להתמודד בצורה אפקטיבית יותר עם סיטואציה מלחיצה, הגוף שלנו מצמצם את זרימת הדם והחמצן לקיבה, למעי ולשאר אברי העיכול. הדבר הזה עלול להוביל להתכווצויות, בחילות, שלשולים ועצירות. מתח כרוני שנמשך לאורך זמן יכול גם להוביל לדלקת כרונית מוגברת ולחוסר איזון במיקרוביום (חיידקי המעיים), מה שעלול להיות מאד בעייתי, במיוחד לאנשים המתמודדים עם מחלות מעי דלקתיות, כמו קרוהן וקוליטיס כיבית.

טכניקות להפחתת רמות סטרס

בכדי לטפל במחלות כרוניות של דרכי העיכול ולמנוע התלקחויות של מחלות מעי דלקתיות כמו קרוהן וקוליטיס כיבית, עלינו קודם כל לטפל ברמות הסטרס שלנו, ולחזק את ההסתגלות של הגוף לסיטואציות מלחיצות.

טכניקות שנחקרו ונמצאו יעילות מאוד בהפחתת רמות הלחץ ושיפור ההסתגלות של הגוף כוללות: יוגה (6), מדיטציה (7), עבודת נשימה (8), פעילות גופנית סדירה (9), כישורי ניהול זמן טובים יותר (10), שינה איכותית (11), טיפול קוגניטיבי התנהגותי או טיפול רגשי אחר (12)

צמחי מרפא לסטרס

צמחי מרפא הם כלי נהדר לטיפול במצבים של לחץ כרוני ולשיקום הגוף מהנזקים שלו. הם מגלמים בתוכם אספקטים אנרגטייים בנוסף לתכולת הרכיבים הפיטוכימיקליים- שילוב שמשקף השפעה על החיבור שבין המוח, הנפש והרוח. טווח ההשפעה של הצמחים הוא מאד רחב וכולל גם סימפטומים סומטיים כמו גם נפשיים.

צמחי מרפא שנחקרו ונמצאו כבעלי השפעה על מערכת העצבים נחלקים למספר קטגוריות חשובות:

צמחים מחזקים עצביים: כדוגמת אסטרגלוס ואשווגנדה.

צמחים מרגיעים/מרפים: כדוגמת הולריאן והקמומיל.

צמחים ממריצים: כדוגמת ההיפריקום והרודיולה.

משרי שינה: כדוגמת הפסיפלורה והכשות.

משפרי מצב רוח: כדוגמת ורבנה והג'ינסנג האמריקאי.

אדפטוגניים: כדוגמת שוש קרח, פטריית גנודרמה.

קצת מחקרים:

• צמח האשווגנדה (Withania somnifera) עשויה לעזור להפחית רמות סטרס, לשפר את איכות השינה ולתמוך ברווחה הנפשית שלנו (13).

• צמח האסטרגלוס (Astragalus membranaceus) עשוי לעזור לשפר את ההתמודדות עם סטרס, להפחית רמות חרדה ולשפר את יכולת הלמידה (14).

• שוש קרח (Glycyrrhiza glabra ) עשוי לשפר את ההסתגלות למתח ולהפיג דיכאון (15).

• ג'ינסנג אמריקאי (Panax quinquefolium) עשוי להגביר רמות רוגע, לשפר את הזיכרון והתפקוד הקוגניטיבי (16).

את הצמחים המדוברים ניתן לצרוך בכמוסות, טינקטורה נוזלית או אבקה בכל שעה של היום, יחד עם זאת, לפני שאתם מתחילים שימוש בצמחי מרפא, חשוב מאד להתייעץ עם הרבליסט קליני מוסמך על מנת שיתאים לכם את הצמחים שהכי מדוייקים ונכונים עבורכם. *ההמלצות הן כלליות בלבד ואינן תחליף לייעוץ רפואי!

ההמלצה שלי

אם אתם מחפשים להפחית את רמות הסטרס כחלק מהטיפול הטבעי בקרוהן, קוליטיס כיבית, מעי רגיש או כל בעיה אחרת, ממליצה לכם להתחיל מיישום הטיפים שנתתי במאמר הזה. יחד עם זאת, שינויים באורח החיים והתזונה בפני עצמם עלולים ליצור מתח נפשי, ולכן על מנת לעשות תהליך משמעותי ואפקטיבי, ממליצה לפנות למטפל מקצועי שילווה אתכם צעד צעד, וידע להתאים לכם את הכלים שהכי מדוייקים לכם על מנת להפטר מהלחץ השלילי או לפחות למזער את הנזקים שלו.

לשיחת ייעוץ בווטסאפ

מקורות:

1. The good stress: How eustress helps you grow. The American Institute of Stress. Link Here

2. Fanai M, Khan MAB. Acute Stress Disorder. [Updated 2022 Jul 12]. In: StatPearls [Internet]. Treasure Island (FL): StatPearls Publishing; 2022 Jan-. Link Here

3. Acute stress vs chronic stress: What’s the difference. PsychCentral Link Here

4. Madison A, Kiecolt-Glaser JK. Stress, depression, diet, and the gut microbiota: human-bacteria interactions at the core of psychoneuroimmunology and nutrition. Curr Opin Behav Sci. 2019 Aug;28:105-110. doi: 10.1016/j.cobeha.2019.01.011. Epub 2019 Mar 25. PMID: 32395568

5. Jane A. Foster, Linda Rinaman, John F. Cryan, Stress & the gut-brain axis: Regulation by the microbiome, Neurobiology of Stress, Volume 7, 2017. Link Here

6. Shohani M, Badfar G, Nasirkandy MP, Kaikhavani S, Rahmati S, Modmeli Y, Soleymani A, Azami M. The Effect of Yoga on Stress, Anxiety, and Depression in Women. Int J Prev Med. 2018 Feb 21;9:21. doi: 10.4103/ijpvm.IJPVM_242_16. PMID: 29541436

7. Julieta Galante, Géraldine Dufour, Maris Vainre, Adam P Wagner, Jan Stochl, Alice Benton, Neal Lathia, Emma Howarth, Peter B Jones, A mindfulness-based intervention to increase resilience to stress in university students (the Mindful Student Study): a pragmatic randomised controlled trial, The Lancet Public Health, Volume 3, Issue 2, 2018. Link Here

8. Ma X, Yue ZQ, Gong ZQ, Zhang H, Duan NY, Shi YT, Wei GX, Li YF. The Effect of Diaphragmatic Breathing on Attention, Negative Affect and Stress in Healthy Adults. Front Psychol. 2017 Jun 6;8:874. doi: 10.3389/fpsyg.2017.00874. PMID: 28626434

9. Childs E, de Wit H. Regular exercise is associated with emotional resilience to acute stress in healthy adults. Front Physiol. 2014 May 1;5:161. doi: 10.3389/fphys.2014.00161. PMID: 24822048

10. Ghiasvand AM, Naderi M, Tafreshi MZ, Ahmadi F, Hosseini M. Relationship between time management skills and anxiety and academic motivation of nursing students in Tehran. Electron Physician. 2017 Jan 25;9(1):3678-3684. doi: 10.19082/3678. PMID: 28243424

11. Choi DW, Chun SY, Lee SA, Han KT, Park EC. Association between Sleep Duration and Perceived Stress: Salaried Worker in Circumstances of High Workload. Int J Environ Res Public Health. 2018 Apr 19;15(4):796. doi: 10.3390/ijerph15040796. PMID: 29671770

12. Molla Jafar H, Salabifard S, Mousavi SM, Sobhani Z. The Effectiveness of Group Training of CBT-Based Stress Management on Anxiety, Psychological Hardiness and General Self-Efficacy Among University Students. Glob J Health Sci. 2015 Sep 28;8(6):47-54. doi: 10.5539/gjhs.v8n6p47. PMID: 26755483

13. Lopresti AL, Smith SJ, Malvi H, Kodgule R. An investigation into the stress-relieving and pharmacological actions of an ashwagandha (Withania somnifera) extract: A randomized, double-blind, placebo-controlled study. Medicine (Baltimore). 2019 Sep;98(37):e17186. doi: 10.1097/MD.0000000000017186. PMID: 31517876

14. Park HJ, Kim HY, Yoon KH, Kim KS, Shim I. The Effects of Astragalus Membranaceus on Repeated Restraint Stress-induced Biochemical and Behavioral Responses. Korean J Physiol Pharmacol. 2009 Aug;13(4):315-9. doi: 10.4196/kjpp.2009.13.4.315. Epub 2009 Aug 31. PMID: 19885016

15. Murck H, Lehr L, Hahn J, Braunisch MC, Jezova D, Zavorotnyy M. Adjunct Therapy With Glycyrrhiza Glabra Rapidly Improves Outcome in Depression-A Pilot Study to Support 11-Beta-Hydroxysteroid Dehydrogenase Type 2 Inhibition as a New Target. Front Psychiatry. 2020 Dec 10;11:605949. doi: 10.3389/fpsyt.2020.605949. PMID: 33362613

16. Szczuka D, Nowak A, Zakłos-Szyda M, Kochan E, Szymańska G, Motyl I, Blasiak J. American Ginseng (Panax quinquefolium L.) as a Source of Bioactive Phytochemicals with Pro-Health Properties. Nutrients. 2019 May 9;11(5):1041. doi: 10.3390/nu11051041. PMID: 31075951