סיבו ואבני מרה אינם מצבים נפרדים לחלוטין
אם אתם מתמודדים עם סיבו- צמיחה מוגברת של חיידקים במעי הדק, או שאובחנתם עם אבנים בכיס המרה, המידע שאחלוק במאמר הזה עשוי להיות קריטי עבורכם.
בעוד שהרפואה הקונבנציונלית נוטה להמליץ על ניתוח להסרת כיס המרה כפתרון מיידי לאבני מרה, חשוב להבין שישנן אפשרויות נוספות. ידע הוא כוח, וייתכן שהמידע כאן יעזור לכם להמנע מניתוח להסרת כיס המרה. אבני מרה לא תמיד צצות סתם כך. לפעמים הן סימן לבעיה אחרת במערכת העיכול שאפשר לטפל בה. כשמבינים את התמונה המלאה, ניתן לפתור את הבעיה באמצעות פתרונות עדינים יותר לפני שפונים לניתוח.
סיבו ואבני מרה הם לכאורה שתי בעיות רפואיות נפרדות, אך לא כך המצב. תופתעו לגלות, שלעיתים מאד קשה להבדיל בינהם מאחר שסיבו גורם למגוון תסמינים במערכת העיכול, בדומה לרוב הסיבוכים הקשורים לכיס המרה. בשנות עבודתי כנטורופתית המתמחה בבריאות מערכת העיכול נתקלתי לא מעט פעמים בתופעה מעניינת: שמתי לב לכך, שאצל מטופלים רבים שלי שסבלו מסיבו נמצאו גם אבנים בכיס המרה, ומאידך, מטופלים שסבלו מאבני מרה פיתחו תסמינים שדומים לסיבו.
התחושה שלי, בנוגע לקשר בין סיבו לאבני מרה אכן קיבלה חיזוק ממחקרים עדכניים המאשרים זאת:
מחקר אחד מצא כי שכיחות הסיבו הייתה גבוהה יותר משמעותית בקרב חולים עם אבני מרה (40.5%) לעומת קבוצת הביקורת.
מחקר אחר מצא כי סיבו מסוג מתאן (CH4) או סיבו מעורב (מימן ומתאן) היה נפוץ יותר בקרב חולי אבני מרה בהשוואה לקבוצה שעברה כריתת כיס מרה.
מחקר נוסף הראה כי סיבו נפוץ יותר בקרב חולים עם פוליפים בכיס המרה, מה שמרמז על קשר בין בריאות כיס המרה לסיבו.
הגילויים הללו משנים את הבנתנו לגבי בריאות מערכת העיכול! מסתבר, שאם אתם מתמודדים עם בעיות בכיס המרה, כמו אבני מרה, או שעברתם ניתוח להסרת כיס המרה, אתם נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח חוסר איזון של חיידקים שעלול להוביל לסיבו.
בואו ננסה להבין יותר לעומק את הקשר בין שתי תופעות הללו.
מה זה סיבו?
בואו נתחיל בלהבין מהו סיבו, ומדוע הוא נפוץ יותר אצל אנשים עם בעיות בכיס המרה.
סיבו הוא מצב המאופיין בצמיחה מוגברת של חיידקים במעי הדק. באופן תקין, במעי הדק יש פחות חיידקים בהשוואה למעי הגס. במערכת עיכול בריאה, המעי הדק מכיל בערך 104 חיידקים למ"ל, בעוד המעי הגס מכיל עד 1012 חיידקים למ"ל. איזון זה הכרחי לבריאות מערכת העיכול התקינה.
במצב של סיבו, חיידקים מהמעי הגס נודדים למעלה אל המעי הדק, שם הם מתרבים וגורמים לתסיסה של פחממות וסיבים שונים ויצירת גזים. האבחנה של סוג הסיבו מתבצעת על ידי בדיקת נשיפה ומתחלקת למספר סוגים שונים- מימן, מתאן ומימן גופריתי, והמפתח להבדל ביניהם טמון בסוג הגז שהחיידקים מייצרים בתהליך התסיסה במעי הדק.
הגזים הנפלטים על ידי החיידקים גורמים לתסמינים לא נעימים שאנשים רבים שיש להם סיבו סובלים מהם: התכווצויות בבטן, כבדות ועייפות לאחר האכילה, גזים, שלשולים ועצירות לסירוגין, יציאות מרובות מדי, ריר בצואה, צואה בעלת ריח חריף, בטן נפוחה, צרבת, אקנה, אלרגיות למזון, קושי לעלות במשקל.
תפקידם של מלחי המרה
בואו נדבר על מלחי מרה. מלחי מרה הם מלחים המיוצרים בכבד ועוברים אל המעי הדק, שם הם מסייעים בעיכול השומנים באמצעות הגברת מסיסותם (תהליך הנקרא תחלוב שומנים). כיס המרה ממלא תפקיד מכריע באחסון וריכוז מלחי המרה שנוצרים בכבד. המרה מורכבת ברובה ממים, אך מכילה גם חומצות מרה, בילירובין, פוספטידילכולין, מינרלים וכולסטרול.
בעוד שתפקידה העיקרי של המרה הוא לסייע בעיכול שומנים, האיכות האנטיבקטריאלית שלה תורמת גם לשמירה על מיקרוביום (עולם החיידקים) בריא במערכת העיכול שלנו.
המעי הגס שלנו מכיל כמויות עצומות של חיידקי מעיים מועילים. נוכחות של מלחי מרה במעי הדק מעכבת את צמיחת החיידקים המזיקים והתפתחות של סיבו.
נוזל המרה הוא למעשה אחד ממנגנוני ההגנה החשובים ביותר של הגוף נגד זיהומים במעי הדק.
כיצד נוצרות אבני מרה?
אבני מרה נוצרות כתוצאה מתהליך מורכב המתחיל ברוויה יתר של המרה. כאשר המרה מכילה ריכוז גבוה מדי של חומרים מסוימים, בעיקר כולסטרול, ביחס לחומצות המרה והלציטין שאמורים להחזיק אותו במצב מומס, מתחיל תהליך של התגבשות. הכולסטרול העודף מתחיל ליצור גבישים זעירים שמצטברים יחד, כאשר חומרים נוספים כמו סידן ובילירובין מצטרפים לתהליך. הגבישים הקטנים גדלים בהדרגה כאשר שכבות נוספות של מינרלים וחומרים אחרים מצטברות סביבם, תהליך שיכול להימשך חודשים או שנים. ישנם שני סוגים עיקריים של אבני מרה: אבני כולסטרול, שהן הנפוצות ביותר ומורכבות בעיקר מכולסטרול מוצק, ואבני פיגמנט המורכבות בעיקר מבילירובין וסידן. ברוב המקרים אבני מרה אינן גורמות לתסמינים כלל. התסמינים מופיעים בדרך כלל כאשר האבנים גדולות מספיק כדי לחסום את דרכי המרה וכוללים כאבי בטן עזים הידועים כ"התקפי מרה", בחילות והקאות, צהבת, דלקת בכיס המרה וחסימת דרכי המרה.
כיצד אבני מרה גורמות לסיבו?
כפי שציינתי מקודם, המרה היא לא רק חומר שמסייע בעיכול שומנים כפי שחשבו בעבר- היא למעשה חומר אנטיבקטריאלי חזק שעוזר לשמור על האיזון של החיידקים במעי הדק.
אבני מרה יכולים לגרום לסיבו באמצעות מספר מנגנונים:
פגיעה בזרימת מלחי מרה אל המעי הדק
אבני מרה יוצרות חסימה פיזית בצינוריות המרה, פוגעות ביכולת ההתכווצות של כיס המרה, גורמות לדלקת והצטלקות ופוגעות במערכת העצבים המווסתת את הפרשת המרה. כל אלה מובילים לירידה משמעותית בכמות מלחי המרה המגיעים למעי הדק, מה שמוביל לירידה בפעילות האנטימיקרוביאלית במעי הדק ומוביל לסיכון מוגבר להתרבות לא מבוקרת של חיידקים.
שינוי בהרכב המרה
אבני מרה עלולות גם להוביל להסמכת המרה ולשינוי בהרכב של המרה, כמו מחסור בפוספטידילכולין, רכיב חיוני שעוזר לשמור על המרה דלילה ונוזלית. כאשר יש אבני מרה לעתים קרובות יש גם חוסר בפוספטידילכולין. חוסר זה גורם למרה להיות סמיכה יותר, מה שמוביל לזרימה מופחתת של מרה למעי הדק ומגביר את הסיכון לסיבו.
פגיעה במנגנון הניקוי שמסלק את החיידקים
המרה משחקת תפקיד חשוב בוויסות ה MMC, שהוא מנגנון הזימה המוטורית-גל שפועל בין הארוחות כדי לסלק חיידקים עודפים מהמעי הדק. מחקרים מראים כי המרה משחקת תפקיד מפתח בוויסות המנגנון הזה. אבני מרה משבשות את זרימת המרה ופוגעות ביעילות של אותה מערכת הניקוי, מה שמאפשר לחיידקים להתבסס ולשגשג במקומות שבהם הם לא אמורים להימצא.
פגיעה בעיכול שומנים
זרימת מרה לקויה פוגעת בעיכול השומנים ויוצרת סביבה המעודדת שגשוג של חיידקים לא רצויים. השומנים שלא מתעכלים כראוי עוברים תהליך תסיסה על ידי חיידקים במעי. תהליך זה יוצר תוצרי לוואי שונים, כולל חומצות שומן קצרות שרשרת וגזים, שמשנים את הסביבה הכימית במעי. שינוי זה בסביבת המעי גורם למספר בעיות: משיכת חיידקים נוספים שניזונים משומנים לא מעוכלים, הפרעה לתנועתיות תקינה של המעי, שינוי ברמת החומציות של המעי ויצירת סביבה ידידותית יותר עבור חיידקים מזיקים.
כך נוצר מעגל קסמים שבו הבעיה מזינה את עצמה: ככל שיש פחות מרה, יש יותר חיידקים, וככל שיש יותר חיידקים, יש יותר הפרעה לתפקוד התקין של המרה והמעיים.
כיצד סיבו גורם לאבני מרה?
אחד הגילויים המרתקים ביותר הוא שהקשר בין בעיות בכיס המרה לסיבו הוא דו-כיווני. סיבו אינו רק תוצאה של אבני מרה, אלא גם גורם המסוגל לשבש את המטבוליזם של מלחי המרה ולהאיץ היווצרות של אבני מרה .
בשני אופנים עיקריים: ראשית, הם משנים את ההרכב הכימי של המרה והופכים אותה לרוויה יותר בכולסטרול, מה שמגביר את הסיכון להיווצרות אבנים. שנית, הם מפרישים חומרים דלקתיים המשפיעים ישירות על כיס המרה ודרכי המרה, משבשים את יכולת ההתכווצות של כיס המרה ומעודדים הצטברות מוגברת של כולסטרול ופיגמנטים. כך נוצר מעגל קסמים: ככל שהסיבו מחמיר, כך גדל הסיכון לבעיות בכיס המרה, וככל שמצב כיס המרה מידרדר, כך מחמיר הסיבו.
לסיכום
המסקנה היא, שיש קשר הדוק בין סיבו לאבנים בכיס המרה, כלומר, אם יש אבחנה של אחד המצבים, כדאי לבצע בדיקות ולשלול את המצב השני. במידה ויש אבחנה הן של סיבו והן של אבני מרה אין להפריד בינהם ולנסות לטפל בכל אחד בנפרד, אלא לטפל במקביל הן בשיפור פעילות כיס המרה והן באיזון החיידקים במעי.
במקום למהר להסיר את כיס המרה באמצעות התערבות ניתוחית אגרסיבית, בלתי הפיכה, כדאי תחילה לשקול טיפול שמשלב תזונה מותאמת אישית, תוספי תזונה אנטי-בקטריאליים, צמחי מרפא שתומכים בכיס המרה וחומרים פרוביוטיים ופרה- ביוטיים לאיזון החיידקים במעי. מנסיון שלי, טיפול נטורופתי שמשלב גישה הוליסטית שמטפלת באופן רחב ומעמיק גם במעי וגם בכיס המרה מסייע במקרים רבים להפחית משמעותית את התסמינים והסיבוכים של שתי הבעיות. זיהוי מוקדם שלך הבעיה והתערבות בשלבים הראשונים, תוך התייחסות למערכת העיכול כמכלול אחד, יכולים לא רק למנוע את הצורך בניתוח, אלא גם לשפר את איכות החיים הכללית ולמנוע סיבוכים עתידיים.
Comentarios