top of page

סיבו ( SIBO)

(SIBO- small intestinal bacterial overgrowth)- צמיחת יתר של חיידקים במעי הדק. זהו מצב שבו המיקרוביום (אוכלוסיית החיידקים) במערכת העיכול יוצא מאיזון ומתחיל שגשוג יתר של חיידקים מזיקים במעי הדק. חשוב לציין שסיבו היא לא הבעיה, אלא סמפטום של בעיה נרחבת עמוקה יותר שמתרחשת במערכת העיכול, שגורמת לחיידקים האילו לצאת משליטה. 

כיום ידוע שמעי רגיש הוא סנדרום שב4-78% נוצר כתוצאה מסיבו.

logo sibo doctor

מוסמכת מטעם "SiboDoctor", המרכז הבינלאומי לטיפול בסיבו של ד"ר נירלה ג'ייקובי.

הגורמים לסיבו

המעי הגס שלנו מכיל מליארדים של מיני חיידקים.

במצב האידיאלי המעי הדק  מאכלס חיידקי מסוג "גראם חיוביים"

(כמו Blautia, Rumminococcaceae ועוד)

שאנחנו חיים איתם בשלום, ואף נהנים מההשפעה המיטיבה שלהם על בריאותינו.

במצב של חוסר איזון, מתחיל שגשוג של חיידקי "גראם שליליים"

(כמו enterobadteriaceae, escherichia coli, klebsiella ועוד)

וכן חיידקי גראם חיוביים שלא אמורים להתאכלס במעי הדק

(כמו מיני Enterococous, Staphylococcus Streptococcus, ועוד).

חלק מחיידקים האילו נמצאים באופן טבעי במעי הגס וכן בפה שלנו, אך נוכחותם במעי הדק עלולה בהחלט להזיק לבריאותינו.

כיצד מוצאים אותם החיידקים הבלתי רצויים את דרכם מהמעי הגס ומהפה אל המעי הדק?

לכך ישנן מספר סיבות:

סטאזיס (חוסר תנועתיות המעי)

תנועתיות המעיים שלנו מושפעת משני מנגנונים עיקריים: 

  •  מכלול הנדידה המוטורית (MMS)- מכלול גלים חשמליים המנקים את המעיים במחזור קבוע בזמני הפסקה בין הארוחות.

  • פריסטלטיקה- תנועה גלית של שרירים שדוחפים את המזון לאורך המעי.

 הטענה הרווחת כיום היא, שהגורם העיקרי לנדידת חיידקים מהמעי הגס אל המעי הדק הוא פגיעה באחד או בשני מהמנגנונים הללו.

הפגיעה בפריסטלטיקה ו/או ב MMS של המעי משבשת מחד את התנועה התקינה והחלקה של זרימת מזון מהמעי הדק אל הגס (מה שבאופן טבעי מעלה את רמת החיידקים במעי הדק) ומאידך, גורמת לנדידת חיידקים מהמעי הגס אל הדק. 

הסיבות העיקריות לסטאזיס המעי: 

  • גסטרופרזיס- מחלה שבה יש התרוקנות קיבה איטית

  • מחלת צליאק 

  • רמות גבוהות של LPS- אילו רעלנים שמפרישים חיידקי גראם שליליים. הרעלנים הללו חודרים למוח ופוגעים בתנועתיות המעי באמצעות הפרשת חלבון פרו דלקתי tnf alpha. מחקר 1, מחקר 2, מחקר 3.(לקריאה בהרחבה אודות LPS)

תת חומציות בקיבה

מדי יום טריליוני חיידקים זורמים מהפה אל תוך הקיבה באמצעות בליעת מזון ורוק, אך רובם מחוסלים על ידי החומצה ההידרוכלורית שמופרשת בקיבה. החומצה ההידרוכלורית היא חומצה אנטיבקטריאלית עוצמתית שמגנה עלינו מפני חיידקים וזיהומים שחודרים אלינו דרך הפה.

כאשר ישנה פגיעה במנגנון ייצור של החומצה, נוצר מצב של תת חומציות בקיבה, כלומר סביבה המאפשרת לחיידקים לשרוד בקיבה ומשם להתקדם אל המעי הדק.

הסיבות העיקריות לתת חומציות בקיבה הן:

(לקריאה בהרחבה אודות תת חומציות)

חוסר זרימה מספקת של מיצי המרה

מיצי מרה הם נוזלים שמיוצרים בכבד ונאגרים בכיס המרה. כאשר המזון מגיע אל המעי הדק, כיס המרה מפריש לשם את נוזל המרה על מנת לסייע בפירוק המזון ובסתירת החומצה שמגיעה מהקיבה.

באופן טבעי, בשל איכותו האנטיבקטריאלית והמיקרוביאלית של נוזל המרה, זרימה תקינה שלו אמורה לחסל חיידקים וזיהומים שמצליחים לשרוד את סביבת הקיבה. הסיבה שבגינה חיידקים שמגיעים מבחוץ מצליחים בכל זאת לשרוד במעי הדק, היא כמות וזרימה לא מספקות של נוזל מרה. 

הסיבות העיקריות לפגיעה בנוזל המרה כוללות:

  • מחלות רקע כמו כבד שומני

  • דלקת כבד או כל פגיעה אחרת בכבד

  • חסימת דרכי המרה או כריתת כיס המרה.

הפגיעה בזרימת נוזל המרה אל המעי הדק מייצרת מעגל קסמים מרושע- שגשוג יתר של חיידקי גראם שליליים, שגורמים להפרשת LPS, לדליפה שלהם אל מחזור הדם ולפגיעה בכבד ובייצור תקין של נוזל המרה, וחוזר חלילה.

סוגי סיבו

במצב של סיבו מתרחשת תסיסת מזון מרובה על ידי החיידקים במעי הדק ובעקבות זאת מופרשים גזים שונים. ההערכה היא כי האדם הממוצע מפיק כ- 0.6 עד 1.8 ליטר גז ביום. אנשים עם סיבו בדרך כלל יפיקו יותר גז מהממוצע.

 ישנם שלושה סוגי סיבו, וכל סוג תלוי בגז אותו מייצרים החיידקים היושבים במעי הדק. 

כדי להבין את ההבדלים בין סוגי הסיבו שונים, חשוב תחילה להבין מהו מקור אותם הגזים, וכיצד הם יוצרים את התופעות לוואי הידועות והבלתי נעימות שכולנו מכירים?

הגזים במעיים יכולים לבוא מאוויר שנבלע (שלרוב ואיננו גורם לנו כאב או אי נוחות ובסופו של דבר משתחרר באופן טבעי בכמויות קטנות), או מחיידקים השוכנים בתוך מערכת העיכול שלנו, סוג זה של גז נקרא- גז אנדוגני.

בכל מקרי הסיבו מדובר בגז אנדוגני, כלומר מופק כתוצאה משגשוג יתר או ממגוון לא תקין של חיידקי המעי.

הגזים העיקריים שמפיקים חיידקי המעי כוללים: חנקן, פחמן דו חמצני, מימן ומתאן.

מלבד הפקת גזים, החיידקים גם צורכים גזים, בעיקר מימן. בתהליך צריכת המימן משתחררים גז המתאן וגז המימן הגופרתי, בעל הריח הייחודי של ביצים רקובות (שנמצא בטבע בנפט גולמי, הרי געש ומעיינות חמים).

מכאן, ששלושת סוגי הסיבו הקיימים הם:

01 סיבו תלוי מימן- הנפוץ ביותר

02 סיבו תלוי מימן גופרתי

03 סיבו תלוי מתאן

תסמיני סיבו

כל סוגי הסיבו הם בעלי תסמינים משותפים הדומים מאד לאילו של תסמונת המעי הרגיש, אך בעצמה חזקה יותר, וכוללים: גזים, נפיחות, כאבי בטן, התכווצויות, שלשולים/עצירות, אי סבילות לגלוטן, לקטוז ופרוקטוז

 מחלות כרוניות כמו: פיברומיאלגיה, עייפות כרונית, סוכרת, חוסרים בויטמינים ומינרלים, פריחות עוריות, אדמומיות וגירודים.

ישנם מספר תסמינים שיחודיים לכל סוג סיבו בנפרד:

סיבו תלוי מתאן יכול להווצר גם במעי הגס ומתאפיין בעצירויות ונפיחות מאד קיצונית.

* סוג של סיבו זהן מתרחש כאשר יש שגשוג יתר של חיידק מסויים היוצאר את גז המתאן, בשם methanobrevibacter smithii. כאשר סיבים מהתזונה מפורקים על ידי חיידקים, נפלט מימן. החיידק הזה צורך את המימן שנפלט מפירוק המזון, וכתוצר לוואי להתליך הזה, נפלט מתאן. אחת התופעות לוואי של החיידק היא האטת תנועתיות המעיים וחילוף החומרים, ולכן אחד התסמינים הבולטים של סיבו מסוג מתאן הוא עצירות, בחילות ותיתכן אף עלייה במשקל. לרוב סיבו מסוג זה יתאפיין ברגישות נמוכה יותר למזונות מאשר סיבו מסוג מימן, ולכן הרבה פעמים מזונות שיגרמו לנפיחות בסיבו מסוג מימן, יעברו בשלום בסיבו מתאן. הסיכוי לנוכחות גז המתאן במערכת העיכול עולה עם הגיל.
גורמים שיכולים להשפיע על נוכחות גז המתאן במערכת העיכול : תרופות סותרות חומצה- מורידות רמות מתאן. חיידק הליקובקטור פילורי- מגביר רמות מתאן.

סיבו תלוי מימן מתאפיין יותר בשלשולים

* סיבו מסוג מימן ברוב הפעמים מתפרץ בעקבות הרעלת מזון או קלקול קיבה. זה קורה בגלל שמערכת החיסון שבמעי מנסה להגן

על עצמה מפני פלישה של חיידקים מזיקים. החיידקים מפרישים רעלן ומערכת החיסון מייצרת נוגדן נגד אותו הרעלן. הבעיה היא, שהרעלן הוא בעל מבנה דומה לשל וינקולין, שהוא החלבון שאחראי על הפעילות התקינה של ה MMC - גלים שעוברים במערכת העיכול ואחראיים על התנועה התקינה שלה ופינוי החיידקים. נוצר מצב שבו הנוגדנים תוקפים את הוינקולין ובכך פוגעים בתנועתיות המעי ומונעים מהחיידקים שהצטברו במעי הדק להתפנות החוצה.

 סיבו תלוי מימן גופריתי מתאפיין בשלשולים וגז בעל ריח גופריתי חזק. 

* אחת התיאוריות לצמחית יתר של גז המימן הגופריתי בגוף, היא הצורך של הגוף בגופרית. 
גופרית הוא חומר שמשתתף במספר תהליכים חשובים בגופנו, כמו שמירה על צמיגיות הדם ועל רירית של רקמות החיבור שלנו. כאשר אנו צורכים מוצרי מזון המכילים גופרית, הם עוברים סדרה של שלבים בהם הם מגיבים עם החמצן שנמצא באופן טבעי בגופנו ליצירת מימן גופריתי. במצב של פגיעה בחילוף החומרים התקין של הפיכת הגופרית למימן גופריתי, הגוף מאפשר שגשוג של חיידקים שמייצרים את המימן הגופריתי, על מנת לספק כמות מספקת של סולפט, וזה עלול להוביל לסיבו.

קווי הדמיון בין מעי רגיש לסיבו הם כה דומים, שזה מסביר מדוע כל כך הרבה מקרי סיבו מאובחנים כתסמונת המעי הרגיש. 

במידה וניסיתם לטפל בתסמונת המעי הרגיש ולא חשתם הטבה, ייתכן שסיבו הוא מקור הבעיה!

אבחון

נכון לעכשיו, בדיקת נשיפה היא בדיקת האבחון היעילה ביותר לסיבו, ומטרתה לבחון את סוג וכמות הגז המיוצר במעי הדק.

בדיקה לאבחון סיבו זאת בדיקה מאד פשוטה, המבוצעת במספר בתי חולים בארץ, וזמינה דרך קופ"ח (אך ההמתנה אליה לרוב ארוכה ורופאים לא נוטים להמליץ עליה).

קיימת אפשרות לבצע בדיקת סיבו באופן פרטי במרכז רופאים מומחים "אופק פלוס". 

הבדיקה מודדת את גז המימן המיוצר על ידי החיידקים במעי הדק לאחר שתיית תמיסת לקטולוז או לקטוז מומסת בכוס מים.

דגימת נשיפה נלקחת כל חצי שעה במשך שעה וחצי. הבדיקה בודקת את רמת גזי המימן והמתאן בתחילה ובתום הבדיקה, ולפי זה יכולה לאבחן את סוג הסיבו (מסוג מימן או מתאן).

בנוסף לזאת, הבדיקה מאבחנת תגובה לטיפול אנטיביוטי נגד גדילת יתר של חיידקי המעיים, אי סבילות ללקטוז  וגורמים ל- Gas Related syndrome.

Medical Text
Image by Calum Lewis

הטיפול הקונבנציונאלי בסיבו

נכון להיום, קיימים שלושה סוגי אנטיביוטיקה שמקובל לתת לטיפול בסיבו: Rifaximin ,Ciprofloxacin ו- Amoxicillin. הטיפול האנטיביוטי ניתן למשך שבועיים או שלושה שבועות, ולרוב מביא להקלה משמעותית ברוב התסמינים.

הבעיה היא, שהאנטיביוטיקה כשלעצמה אינה מספיקה בשביל לטפל בסיבו לעומק ולמנוע את חזרתו, מכיוון שהטיפול צריך לכלול, מלבד ההשמדה של החיידקים השליליים, גם שיקום של מערכת העיכול, איזון הפרשה של מיצי עיכול (מרה, חומצת קיבה), תמיכה בכבד, התמודדות עם סטרס וגורמי יסוד נוספים המעורבים בשורש הבעיה שבגינה התפרץ סיבו. מעבר לכך, כמו בכל טיפול אנטיביוטי, עלול להגרם מצב שבו החיידקים השליליים הופכים לעמידים, כלומר קיים סיכוי שנטילה של יותר מסבב אנטיביוטיקה אחד, תגרום לאותם החיידקים הפתוגניים לא להגיב לטיפול.

הטיפול הטבעי בסיבו

 הטיפול הטבעי בסיבו בקליניקה מתמקד בשינוי תזונתי קפדני שמותאם למצב הבריאותי של האדם ולסוג הסיבו המאובחן. מטרת הטיפול היא להחזיר חזרה לאיזון את החיידקים במערכת העיכול על ידי "הרעבת" החיידקים המזיקים, הפחתת הדלקתיות שנגרמת כתוצאה מהפרשת רעלני LPS, שיפור תנועתיות המעיים וכמובן שיפור התסמינים תוך הזנה וחיזוק המטופל.

כמו כן, שילוב של צמחי מרפא בזמן הטיפול בסיבו הוא חיוני.

במהלך הטיפול הטבעי בסיבו אני מתאימה פורמולה אישית המכילה צמחים אנטי בקטריאליים, נוגדי דלקת, ממריצי תהליכי עיכול ופינוי תקינים, לצד צמחים מפחיתי גזים, נפיחויות וכאבים ותומכי מערכת חיסונית.

כחלק מהשלמת הטיפול הטבעי בסיבו נעבוד על שיקום רירית המעי וחיזוק הדופן שלו, שיפור הספיגה (שלרוב נפגעת בסיבו) ותחזוקה נכונה של החיידקים לאורך כל צינור העיכול. כל זאת על מנת למנוע הישנות התופעה.

bottom of page